תכנים אחרונים

כשנשימותיו הפכו להיות קצובות החלקתי מבין הסדינים.יחפה, הלכתי בצעדים מדודים על הפרקט לכיוון הסלון,ביד אחת המחשב הנייד ובשניה החתולה הג'ינג'ית שהצלחתי לעקור בהצלחה מהסלסלה. התרווחתי על הכורסה שצופה אל המפרץ ונשמתי נשימה עמוקה.הנמל לא נח בלילה וגם תנועת המכוניות בעיר התחתית דעכה אבל לא פסקה.יש נח...

קשה להאמין אבל כבר עבר לו חודש מאז ההקרנה של לעוף כל הדרך הביתה, שכמובטח היה סרט מצולם היטב ומרגש. בינתיים הספקתי לומר שָׁלוֹם שָׁנָה ד', לחנוך את המצלמה החדשה שלי (Nikon D90 עם עדשת 18-105 VR) בסיורי צילום בים המלח וגם בהרי ירושלים, להשתתף בכנס וורדקאמפ, לחגוג אינספור ימי הולדת ולסיום לחטוף וירוס...

מה יותר טוב ממשהו שאוהבים? כמובן כשכמה אהבות משתלבות יחד: למשל: קולנוע, צילום ובישול. בימים האחרונים שוב חורף, שוב הגשם מנקה את הכל וריח קלמנטינות נישא באוויר. לי זה עושה חשק לקחת מטריה ולדלג בין השלוליות בשמחה או לחלופין להתכרבל מתחת לפוך מול סרט טוב. הקוראים המתמידים של הבלוג שלי (שקיים כבר ...

ההופעה הסתיימה בשעה שאחרי הפיכת הכרכרה לדלעת ורעב התחיל להצק לי כשיצאתי מהחלל הדחוס לאוויר הסתיו הקריר. . "אחת, עדיף על הבר." הכרזתי וכך השתחלתי לי בזריזות אלגנטית למקדש ההמבורגרים החביב עלי. בשעת לילה מאוחרת זו המקום התחזה בהצלחה לא מבוטלת למסיבת עולצת של כיתה ד' 2 כולל תור א...

והנה, עוד יום הולדת כמעט עבר לו בשקט. חצי יובל זה כבר לא צחוק וזה בהחלט תירוץ טוב לכל הדעות לנער את האבק מהבלוג ולאוורר אותו מריח הנפתלין שדבק בו. עת להביט מעבר לכתף על השנה שחלפה. תקוות, אכזבות, הצלחות, כשלונות, דברים צפויים וגם כמה הפתעות. נכון, לא היה קל, היה אפילו מאתגר מאוד לעיתים. מזל שכשקשה...

כרגיל, ג'ון כתב על זה לפני (והרבה יותר טוב). כמה מילים בגנות יום האהבה היום חל חג האהבה הלועזי Valentine's Day. כבר לפני שבוע הקניונים התמלאו בלונים אדומים בצורת לבבות, החנויות התחילו למכור מהדורות מוגבלות של מוצרים מעוטרים בלבבות בכל מיני צבעים, הצבע האדום השתלט על כל חלקה טובה וחנוי...

בחוץ קר. בפנים - אור עמום, המיית אדם. מתיישבים, במקום שלהם בעומק - רחוק מהכניסה, חם. מבטים מצטלבים, כאילו בטעות, מעל לשולחן. שותים כוס יין לבן, ועוד אחת. שפתיים אדומות מחניקות חיוך קטן. זה היה הלילה הכי סוער בשנה. הירקון שצף והתמלא בקצב מסחרר, כמעט עולה על גדותיו. מטופפים בקצב מותאם בין השל...

בין כל הטלטלות והשינויים של החודשים האחרונים גם חזרתי לדברים מוכרים, שעושים לי טוב, כמו הסטודיו שבו נהגתי לעשות כושר. גם המורה האהובה עלי יצאה לחופשת לידה (ובינתיים חזרה) אבל בין לבין נאלצתי לנסות דברים אחרים ומצאתי משהו שונה בתכלית, אם לא ההפך הגמור, מהשיעורים המוכרים, הרגועים והמרוכזים. כן, אנ...

בעת שאני כותבת טיפות גשם מתדפקות על החלון, הרעמים בחוץ רועמים, ריח הגשם נישא באוויר ואני טרם פשטתי את המעיל - פשוט כי חורף וקר. ומה יותר מסמל חורף מאשר סיר מרק מהביל שעומד על הכיריים? פוסט זה הוא חלק מפרויקט כתיבה משותפת : "בוחשים בקלחת - יום של פוסטים טעימים" שיזמו הבלוגים בצק אלים...

כשנפרדנו, לא ידעתי שזה יהיה כל כך קשה. בהתחלה הרגשתי הקלה עצומה. לבד, חופשייה כמו הרוח ללא הנוכחות שלך. אפילו גזרתי על עצמי תקופת התנזרות והמנעות כמעט מוחלטת משכמותך. זה התחיל באדוות קלות של געגוע, כמעט בלתי מורגשות. דגדוג בקצות האצבעות. סיטואציות אקראיות שבהן פתאום החסרון היה כל כך מורגש. ואני? ...